חזרה למאמרים של מין ומיניות
חזרה לאתר הראשי

---

Sloan, L. (1998). Social workers' knowledge of and experience with sexual Exploitation by psychotherapists. Social Work, 43, 43-53

---

Social workers' knowledge of and experience with sexual exploitation by psychotherapists

הערת המתרגם: לא צויינו שמות החוקרים של המאמרים המצוטטים במאמר. המעוניין – יוכל למצוא זאת במאמר המקורי. להלן הקישור:

http://proquest.umi.com/pqdweb?index=0&did=25874603&SrchMode=1&sid=1&Fmt=4&VInst=PROD&VType=PQD&RQT=309&VName=PQD&TS=1217970013&clientId=11914

מגע מיני עם פציינטים על ידי אלו המספקים להם טיפול הוא בעיה שכבר מזמן זוהתה כמדאיגה. בשבועת הרופאים, שהיא בת יותר מ-2000 שנה נאמר: "להזהיר את המתמחים ברפואה להימנע מפיתויים של גברים או נשים בהם הם נתקלים במסגרת עבודתם המקצועית".

הקודים האתיים של הרופאים ושל רוב הפסיכותרפיסטים המקצועיים סבורים שמגע מיני עם קליינטים הוא לא אתי. בכל זאת, שיעור הפסיכותרפיסטים שהודו במגע מיני עם לקוחות נע בין מתחת ל1% ללמעלה מ30%. למרות שמספר הלקוחות שהיה להם מגע מיני עם מטפלים משתנה, מחקרים הראו שההשפעה של זה היא מזיקה.

מאסטרס וג'ונסון (1966) היו הראשונים להכריז על הנפשעות שיש במגע מיני בין מטפל ללקוח. דאגה עבור הפוטנציאל לניצול מיני הובילה כבר כמה מדינות לחוקק חוקים הרואים במגע מיני בין מטפל ללקוח עבירה פלילית. ב-1983 וינקונסין הייתה המדינה הראשונה שהוציאה אל מחוץ לחוק ניצו מיני על ידי פסיכותרפיסט. מאז, מדינות נוספות אימצו חוקים שתפסו את המגע המיני בין לקוח למטפל כפשע: קליפורניה, קולורדו, קונטיקט, פלורידה, ג'ורג'יה וכו' (לא תגמתי את כל המקומות, מי שרוצה שיבדוק במאמר המקורי). בכל מדינות אלו, להוציא קליפורניה וקונטיקט, העבירה מחשבת פשע (felony). בנוסף, קליפורניה, קולורדו, לווה, אילינוי, מיניסוטה, טקסס ווינקונסין חוצים סטטוסים אזרחיים בנוגע לניצול מיני על ידי תרפיסטים. החוק משתנה ממדינה למדינה בנוגע לאלו אנשי מקתוע כלולים, אבל רובם כוללים טווח רחב של פסיכותרפיסטים מורשים ובלתי מורשים, כולל רופאים ושאר אנשי בריאות המספקים שירותי בריאות הנפש.

ב-1993 בטקסס, במהלך רפורמות מקיפות של החוקים בבתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים, הוצאו אל מחוץ לחוק מגע מיני עם מטופלים. בחוק נכללו בהכרח גם חובת דיווח (כל המידע חוץ מזהות הקרבן צריך להיות מדוות לגורמים המוסמכים, criminal provisions (מגע מיני הפך לפשע בדרגה שלישית), ותמיכה אזרחית (לראות הן בסוכנויות והן באנשי המקצוע אחראים).לאחר שחוק זה הוחל, ה State Board of Social Work Examiners החליט לתשאל עובדים סוציאליים מוסמכים על נושא זה. עניין מיוחד היה בשאלות האם עוסי"ם סיפקו שירות לקרבנות של ניצול מיני, והאם עוסי"ם מודעים לחוק החדש. הממצאים היו ש-17% מהעוסי"ם בטקסס במגוון של תחומי עיסוק עבדו עם קרבנות של ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים, ושרובם לא היו מודעים לחקיקה שהוציאה מגע מיני עם מטופלים אל מחוץ לחוק.

סקירת ספרות

רוב העוסי"ם נתקלים בנושא של ניצול מיני על ידי מטפלים בקורסי אתיקה, בהקשר של דיון על נושאים של גבולות ויחסים הדדיים. אולם, ישנם מקורות נוספים של דיון על היחסים הטיפוליים ועל הפגיעות של הלקוח וגם של המטפל. המיקוד של הספרות שתיסקר הוא בנוגע לשכיחות של התנהגויות אלו, וההשפעות על הלקוחות.

השכיחות של ניצול מיני של מטופלים על ידי המטפלים

מספר מחקרים חשובים נערכו כדי לבחון את הנושא של ניצול מיני על ידי מטפלים. בעזרת שאלוני דיווח עצמי, סקרים לאומיים של פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוסי"ם נערכו - עבור כל מקצוע בנפרד – להערכת השכיחות של המעורבות של המטפל בקשר מיני עם מטופל. במחקרים מוקדמים אלו, שיעורי המגע המיני היו נמוכים עבור העוסי"ם (3.8%) מאשר של הפסיכולוגים (5.5%) או הפסיכיאטרים (6.4%). אולם, במחקר לאומי שנערך עבור כל שלושת המקצועות, פופ ובויס מצאו שאין הבדלים מובהקים בשכיחויות.

מחקרים שהבחינו בממצאים בין המין של המטפלים מצאו שפסיכותרפיסטיות דיווחו על שיעורים נמוכים יותר של מגע מיני עם לקוחות מאשר פסיכותרפיסטים גברים. ממצא נוסף שנצפה באופן עקבי היה, שמעבר לכל הדיסציפלינות, רוב הקרבנות היו נשים-מטופלות, שטופלו על ידי גברים – מטפלים. ממצא זה עקבי עם הדיווחים על תקיפה מינית או אונס בציבור הכללי: גברים לעיתים קרובות יותר מזוהים כעבריינים של אלימות מינית, מאשר נשים.

למרות שישנו גידול בתיעוד של מידע על פסיכותרפיסטים שמודים במגע מיני עם לקוחות, יש פחות מידע זמין בנוגע למספר הקרבנות של ניצול מיני שמודים בהיותם קרבנות של תקיפה מאיש מקצוע בתחומי בריאות הנפש. פיפ ווטר (1991) ערכו סקר לאומי של פסיכולוגים בכדי לבחון את הנושא של מגע מיני של תרפיסט-לקוח. במחקר, כמעט חצי מהמשיבים דיווחו שבמהלך הקריירה שלהם הם טיפלו בלפחות לקוח אחד שנראה היה שהיה לו מגע מיני עם התרפיסט הקודם. רק 5% מתוך 647 פסיכולוגים שענו על השאלון דיווחו על מפגש עם לקוח שהאמינו שהצהרתו בנוגע למגע מיני עם מטפל אחר, הייתה שקרית.

ההשפעה על הלקוחות

למרות שהמספר של לקוחות שהיה להם מגע מיני עם מטפלים משתנה ממחקר למחקר, מחקרים הראו שההשפעה על המטופלים היא מזיקה. פופ ובוטסוס מצאו שאפילו אם יחסי המין לא התרחשו לפני סיום הטיפול, ההשפעות על המטופלים היו מזיקות. ממצא זה חשוב במיוחד בהילקח בחשבון שבמחקר לאומי רחב יריעה שכלל עוסי"ם, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, רק 64% מהעוסקים במקצוע שהשיבו, ראו את המגע המיני לאחר סיום הטיפול כתמיד לא אתי.

מחברים אחרים טוענים שמגע מיני מזיק לא רק ללקוחות אלא גם למטפלים. פופ (1989) שההשפעות של מגע מיני בין המטפל למטופל יוצר סינדרום קליני (clinical syndrome) שהוא מכנה: "סינדרום מיני תרפיסט-לקוח" (therapist-patient sex syndrome). הוא מזהה לפחות 10 אפקטים מזיקים, ומשווה זאת לאלו המתנסים בניצול של גילוי עריות או תקיפה מינית בילדות. חוקרים אחדים אחרים השוו גם את הדינמיקה של ניצול מיני לזו של גילוי עריות. בעצם, מבוגרים שנוצלו מינית או נתקפו פיזית בילדותם. פגיעים במיוחד להיות מנוצלים על ידי תרפיסטים.

בין ההשפעות של therapist-patient sex syndrome שנזכרו על ידי פופ, היו אמביוולנטיות כלפי המטפלים שבאים לאחר מכן; תחושת אשמה על בגידות התרפיסט ומהתחושה של האחריות על המעורבות המינית; ריקנות ובדידות; בלבול מיני; פגיעה ביכול לתת אמון; זהות והיפוך תפקידים – עם המטופל שהולך למטפל על ידי כך שהוא מטפל בצרכים האמיתיים של המטפל; חוסר יציבות רגשית או חוסר שליטה; זעם מודחק; עלייה בסיכון להתאבדות; חוסר תפקוד קוגניטיבי, כמו קשיי ריכוז, פלשבקים; מחשבות מתפרצות וסיוטי לילה. סונה (1989) מצא גם שנפגעי ניצול מיני על ידי תרפיסטים חשים תלותיות גבוהה, ערך עצמי נמוך, קשיים במיניות, ותשוקה להיות מיוחד. הנשוא של חוסר אמון הוזכר גם כן, ונמצא שהוא מופנה לא רק כלפי תרפיסטים, אלא גם כלפי סמכויות אחרות, וכלפי אחרים המשמעותיים למנוצל.

המחקר שנידון במאמר זה מנסה לקבוע, בתמיכת הTSBSWE את המספר של העוסי"ם שסיפקו שירותים לקרבנות של ניצול מיני בשנה האחרונה, הידע של עובדים סוציאליים על החוק החדש של טקסס בנוגע לניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים, והצורך להכשיר ולחנך על הנושא של ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים. מידע דמוגראפי נאסף גם כן.

המתודות המחקריות של איסוף המידע

פיתחנו שאלון לניהול עצמי בן 16 פריטים, לאיסוף מידע ב-4 תחומים כללים: מידע דמוגראפי, מספר העוסי"ם שסיפקו שירותים לקרבנות של ניצול מיני, ידע על החוק של ניצול מיני בטקסס, ועניי או צורך בלימוד על תחום זה.

במידע הדמוגראפי שנאסף נעשה שימוש בניתוח כדי להחליט איזה, אם בכלל, רמות של העוסי"ם צריכים להיות מטרות של הכשרה וחינוך בנושא זה. המשיבים נתבקשו להראות את המספר של הלקוחות שעברו ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסט, כדי לקבוע כמה שכיח המדגם מזם של עוסי"ם שנתקלו בנושא זה. השאלון הכיל יחידה של 8 שאלות שמתייחסות במישרין לתנאי של החוק החדש. יחידה זו אפשרה לחוקרים להחליט האם מדגם זה של עוסי"ם מורשים מודע לחוק החדש. לבסוף, 2 שאלות שאלו את המשיבים כדי לראות האם הכשרה בנושא זה עשויה להיות יעילה, והאם הם יהיו נוכחים בהכשרה כזו.

משתתפים ואוכלוסיה ב TSBSWE נבחרים באופן שיטתי מאוכלוסייה של 12,720 – מדגם רנדומלי של 852 עוסי"ם מורשים, שיקבלו את השאלון. ה-state board שלח את השאלון בדואר, יחד עם מכתב שמסביר על המחקר, ומעטפה מבויילת להחזרת תשובה. אחוז המשיבים – 53% (450), מה שנחשב מספק. לא היו הבדלי מגדר בחלוקה של המדגם, שנמשך בהשוואה לתפוצה המגדרית באוכלוסיית העוסי"ם. היו הבדלים סטטיסטיים מובהקים ברמות הlicensure בתוך האוכלוסייה ובמדגם הרנדומאלי. מידע על האתניות של האוכלוסייה הכוללת לא היה זמין.

ניתוח ושינוי משתנים

כדי לקבוע כמה עובדים סוציאליים סיפקו שירותים לקרבנות של ניצול מיני, כמה קרבנות עוסי"ם שירתו, הידע של העוסי"ם על החוק החדש, והעניין של עוסי"ם בהכשרה בנושא זה, ערכנו ניתוח תיאור (descriptive analysis).

הערת המתרגם: כאן מובאים כל מיני פרטים טכניים על שיטות הניתוח של התוצאות הסטטיסטיות, ולא תרגמתי את זה. מי שרוצה שיסתכל במקור.

ממצאים

מאפיינים דמוגראפיים

המשיבים שהשיבו על השאלונים לא נבדלו באופן מובהק מהאוכלוסייה של כל העוסי"?ם המורשים. כמעט 4/5 מהמשיבים היו לבנים (78.9%), ונשים (77.5%). השיעור הגבוה ביותר עבדו בשירותים חברתיים (30%) או בבתי חולים (20%). כמעט 2/3 היו מורשים בכירים בע"ס מתקדמת (28.1%), או מורשים בכירים של ע"ס (29.4%).

מספקי שירות לקליינטים מנוצלים מינית: 75 משיבים (17%) סיפקו שירותי ללפחות קרבן אחד של ניצול מיני במשך השנה האחרונה. 48 משיבים (11%) עבדו עם קרבן אחד במהלך השנה האחרונה, ו-27 משיבים (6%) עבדו עם יותר מקרבן אחד. ככלל, 75 משיבים סיפקו שירותים ל-123 לקוחות שדיווחו שהם היו קרבנות של ניצול מיני. הצגה של העוסי"ם במדגם שעבדו עם קרבנות של ניצול מיני, עם המשתנים הדמוגראפיים, מוצגת בטבלה 2.

ידע בנוגע לחקיקה

השאלון הכיל 8 שאלות המתרכזות באספקטים שונים של החקיקה על ניצול מיני בידי פסיכותרפיסטים. 3 שאלות נשאלו על הידע של המשיבים על ההתנהגות שמוגדרת כניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים. שאר 5 השאלות התרכזו בחובת הדיווח, ומרכיבים נוספים של החוק החדש. בדיוק חצי מהמשיבים (n=225) ענו נכון על חצי מ-8 השאלות ביחידה של הידע על החוק מתוך השאלון (טבלה 3).

אף משיב לא ענה על כל 8 שאלות הידע נכון, ו-7 משיבים לא ענו על אף שאלה נכון. הניקוד המצטבר המראה את המספר הכולל של תשובות נכונות סוכם בטבלה עבור כל משיב. בשימוש בסטנדרט של עוסי"ם מורשים, אשר מחשיב 70% כניקוד עובר – 38% מהמשיבים (n=170) "עברו" את המבחן בנוגע לידע על החוק החדש.

ל-2 שאלות ידע היה מתאם מסוים עם השאלה האם המשיב סיפק שירות לקרבן: "בהמשך היחסים הפסיכותרפויטים, האם מגע מיני שהתרחש בשטח הטיפול נחשב כניצול מיני?" (r=.115, p<0.5), ו"האם אתה, כעו"ס, נדרש על ידי החוק לדווח למישהו על ניצול מיני בידי מטפל?" (r=-.1403, p<0.1). אולם, הידע הכללי של המשיבים מהחוק החדש, הן הניקוד של עובר-נכשל, והן הניקוד המצטבר, לא היו קשורים באופן מובהק לשאלה האם המשיבים סיפקו שירותים לקרבן של ניצול מיני.

עניין בהכשרה

רוב המשיבים (79%, n=355), העידו על כך שזה יעזור לעבודתם כעוסי"ם ללמוד יותר על ניצול מיני בידי פסיכותרפיסטים. רוב המשיבים (68%, n=305), גם העידו על כך הם יהיו נוכחים בהכשרה בנושא זה.

Logistic Regression Analysis נערך בכדי לקבוע האם מגדר, רמת ה-licensure, סוג הסוכנות, ידע על החוק (עובר/נכשל), סיפוק שירותים לקרבן, או התחושה שההכשרה עשויה להיות מועילה – מובהקים בניבוי של האם המשיבים יעידו על כוונתם להיות נוכחים בהכשרה.המשתנה היחיד שנמצא מובהק סטטיסטית הוא "האם ההכשרה יכולה להיות יעילה" (p<.0001) (טבלה 4).

לקשרים בין משתנים דמוגרפיים, ידע, לבין סיפוק שירותים לקרבנות, נעזרנו ב - Logistic Regression Analysis לקבוע האם מגדר, רמת licensure, סוג הסוכנות וידע על החוק (עובר) הם משמעותיים בניבוי של האם המשיב יספק שירות לקרבן של ניצול מיני. ידע ומגדר לא נמצאו כמובהקים סטטיסטית במודל זה (טבלה 5). עובדים סוציאליים המטפלים בoutpatient facilities סיפקו באופן מובהק פחות שירותים לקרבנות, מאשר משיבים בפרקטיקה פרטית (p<.007). באופן דומה, LSWs סיפקו פחות שירות לקרבנות מאשר LMSW-ACPs (p<.04).

דיון

בערך 17% מהמשיבים בסקר זה סיפקו שירותים ללפחות קרבן אחד של ניצול מיני במהלך השנה האחרונה. 5% מכל המשיבים סיפקו שירותים ליותר מאשר קרבן אחד. עוסי"ם מורשים ברמה של LSW, ועוסי"ם ב outpatient facilities היו הכי פחות סבירים לספק שירותים לקרבנות של ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים. אולם, עוסי"ם בכל רמות הlicensure ועוסי"ם בכל – להוציא 2 סוכנויות (לא סוכנויות שאינן של עוסי"ם וסוכנויות של criminal justice), גם כן עבדו עם קרבנות של ניצול מיני במהלך השנה האחרונה.

ממצאים אלה מצביעים בבירור על תחום בעייתי שהרבה עוסי"ם מטקסס עשויים להיתקל בו במהלך עבודתם. ייתכן שעוסי"ם לאורך המדינה גם כן מתעמתים עם הבעיה של ניצול מיני בידי פסיכותרפיסטים. מחקר נוסף דרוש במדינות נוספות כדי לקבוע האם קיימי] תנאים דומים וצורכי הכשרה דומים.

רוב המשיבים במחקר זה לא עברו את המבחן על החוק החדש בנוגע לניצול מיני בטקסס. אולם, המשיבים התבקשו לא לנחש את התשובה, וקיבלו את ההזדמנות להראות שהם לא יודעים את התשובה. חשוב לשים לב לכך, שהחוק נכנס לתוקפו פחות מחודשיים לפני הסקר. לפיכך, מובן מדוע עוסי"ם לא הכירו את ה provisions. אף על פי כן, הממצאים מדגישים את הצורך בחינוך כאשר חוקים נחקקים, כך שעוסי"ם יוכלו לפעול באופן אתי וקבוע באופן חוקי, במיוחד כאשר המדינות מסביב ממשיכות ליצור חוקים המוציאים אל מחוץ לחוק ניצולך מיני של מטופלים או לקוחות.

יישומים עבור מקצוע העבודה הסוציאלית: רוב המשיבים הצהירו שההכשרה בנוגע לניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים עשויה להיות מועילה עבורם, ושהם עשויים להיות נוכחים בהכשרה כזו. ברור שהרצון להכשרה כזו קיים. פופ ווטר (1991) מצאו שרק 15% מהפסיכולוגים שהם סקרו הרגישו שקיבלו הכשרה מספקת במהלך לימודיהם או בהמשך חינוכם כדי להעריך ולטפל בקרבנות של ניצול מיני בידי פסיכותרפיסטים. אנו מאמינים שזה סביר שעוסי"ם גם כן לא קיבלו הכשרה מספקת במהלך לימודיהם כדי להתמודד עם קרבנות של ניצול מיני. לפיכך, מערך רחב של הכשרה עשוי להיות נצרך. הפצה של חומרים כתובים של החוק יכול לעזור לעוסי"ם להיות יותר מודעים לחוק, אך אין די בכך.

יחד עם הגברת הידע על החוק ונתינת מידע על שכיחות הבעיה, עשוי להיות גם כן צורך בהכשרת עוסי"ם להתערבות וטיפול בלקוחות שנוצלו מינית. כמו כן, המספר הגובר של זמינות של סעד משפטי – אזרחי או פלילי, עשוי להתבטא בצורך גדול יותר של עוסי"ם לדעת מספיק כדי לתמוך בלקוחות עם מערכת החוק.

בנוסף, זה עשוי להיות שימושי לספק לעוסקים במקצוע מידע על רגשות לא טיפוליים ועל משיכה מינית ללקוחות. לא נדיר למצוא שתרפיסטים – וגם שאר מקצועות, כמו רופאים, מורים – מתנסים במשיכה רגשית וגם במשיכה מינית כלפי לקוח. אולם, רגשות לא תרפויטים ותגובות מיניות נוטות להיות מוכללים לרגשות של אשמה, חרדה ובלבול. הטבע ה"טאבואי" של התנסות זו עשוי למנוע תרפיסטים מלדבר על המשיכה. פופ ושות' (1986) ממליצים להתחיל כל השכרה בהכרה ב"ערך של דיונים כנים ורציניים על משיכה של מטפלים ללקוחות", וליצור אווירה של הכשרה בטוחה מספיק לתרפיסטים ל"הכיר, לחקור ולדון ברגשות של משיכה מינית". יתר על כן, זה חשוב להבחין בין משיכה מינית ללקוחות לבין מגע מיני בין התרפיסט ללקוח, ושחומר המוצג בהכשרה יהיה מבוסס על מידע מחקרי עדכני.

פופ (1986) המכיר בכך שכמעט כל הפסיכותרפיסטים בהכשרה יכולים להיתקל בלקוח שנוצל מיני על ידי תרפיסט, מציע מספר המלצות לתרפיסטים, שיכולות להיות מיושמות בקלות לרוב העסוקים בעבודה סוציאלית. הוא מציע את הבאים:

• להתעדכן בידע ובמחקר העכשוויים הקשורים לניצול מיני של לקוחות על ידי פסיכותרפיסטים.
• להבהיר עם הלקוחות את משימות, התפקידים והמחויבויות של התרפיסט. ניטור עצמי של הטיות אישיוֹת והעברה נגדית.
• לכבד את העצמה ואת המורכבות ל תגובת הלקוחות למגע מיני על ידי מטפלים קודמים.
• לשקול לעשות שימוש בטכניקום משלימות או אופנויות כנו מדיטציה, ייעוץ, ותרפיה קבוצתית שנבנתה במיוחד לנפגעי ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים.
• לשמר את הסטנדרטים המקצועיים של התנהגות כדרך להפגין כבוד למטופל.
• לעבוד בתוך קהילה טיפולית כדי להבטיח שתרפיסט הנמצא בסיכון להיות מעורב בהתנהגות לא ראויה, יוכל לקבל את התמיכה הנדרשת כדי למנוע התנהגות כזו.

מסקנות

ניצול מיני של לקוחות על ידי פסיכותרפיסטים הוא בעיה מדאיגה שהוכרה בחוק על החומרה של הנזק שהיא עשויה לגרום. כתוצאה מכך, מדינות רבות חוקקו חוק המוציא אל מחוץ לחוק מגע מיני בין מטפלים לבין לקוחותיהם. כדי למקסם את האפקטיביות של החוק, זה חיובי כל העוסי"ם העובדים במדינות בהן חוקים כאלה קיימים, יהיו מודעים למטרה ולהיקף של חוקים אלו. ה-wound של ניצול מיני עשוי להיות מאד חשוב (?), הן עבור המטופלים, והן עבור העוסקים במקצוע, כך שהרבה מחברים עודדו את החקיקות של חוקים המוציאים אל מחוץ לחוק מגע מיני בין פסיכותרפיסטים ולקוחות.

תוצאות מחקר זה מציעות ש אחד מכל 6 עובדים סוציאליים בטקסס עשוי, בשנה נתונה, לעבוד עם לפחות קרבן אחד של ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסט. לעוסי"ם יש מחויבות להבטיח שהידע והמיומנות שלהם איתנים מספיק בכדי לספק איכות גבוהה של טיפול מתאים לכל לקוחותיהם. למרות שמחקרים נוספים דרושים במדינות נוספות כדי לקבוע אם הצרכים זהים, סביר שעוסי"ם ברחבי במדינה יעבדו עם נפגעי ניצול מיני. לפיכך, חובה על העוסקים במקצוע ללמוד כמה שיותר על המקצוע. היישומים האתיים והחוקיים של ניצול מיני של לקוח, כמו גם ההשפעות שלו, צריכים להילמד בקורסים ברמות השונות של ההכשרות של העוסי"ם. סוכנויות המעסיקות עוסי"ם צריכים לכתוב במפורש מדיניויות האוסרות מגע מיני עם מטופלים, לזהות מצבים חוקיים עכשוויים הקשורים למגע מיני עם לקוחות, ומתמצת את חובות הדיווח.

אם מחקרים נוספים יראו תוצאות דומות במדינות אחרות, NASW צריכה לשקול פיתוח חומרים חינוכיים ולספק הכשרה על ניצול מיני כדי להבטיח שעוסי"ם מתאימים לעבודה עם נפגעי ניצול מיני. NASW יכולה לפתח חוברת על התנהגות מינית בלתי הולמת, שעוסי"ם יכולים להציג אותה בפני לקוחותיהם. חוברת זו נמצאה כדי להבהיר התנהגות ראויה ובלתי ראויה של ??? ללקוחות, ולהגדיל את האסרטיביות של הלקוחות כאשר הם נתקלים בהתנהגות בלתי ראויה.

הערה אחרונה בעניין הנפשעות של ניצול מיני על ידי פסיכותרפיסטים בטקסס: בגלל התיקון של קוד הענישה, הcriminal provisions של החוק שעבר ב-1993, נמחקו ב-1 בספטמבר 1994. במהלך החקיקה שבאה לאחר מכן, הנפשעות של מין עם לקוח פסיכותרפי הוכרה מחדש, והעבירה הפכה להיות אחת מן האלמנטים של חוסר הסכמה על ההגדרה של תקיפה מינית. עבירה זו נחשבת כעת כתקיפה מינית והיא פשע בדרגה שנייה. שאר חובות אזרחיות וחובת דיווח נשארו בלא שינוי. כמו מדינות אחרות שהמשיכו את הרפורמות בחוקי האונס, והפנו את הבעיה של ניצול מיני ביחסים הטיפוליים, provisions דומים צריכים להיחקק מסביב למדינה.